הנאה של תינוקך מהעיסוי עשויה להיות תלויה בבחירת הזמן שבו עושים לו אותו.

יש כמה נקודות שצריך להתחשב בהם כשאת מתכננת את זמן העיסוי.

כל אחד מחמשת חושיו של תינוקכם מוכן לפעולה ברגע לידתו. התינוק אינו צריך ללמוד לראות, לשמוע, לחוש במגע על עורו או אפילו להריח או לטעום. האיברים המבצעים כל אותן פעילויות קיימים בו מטבע ברייתו. אין הוא חסר אלא את הניסיון, את הידיעה כיצד נראים הדברים או נשמעים הדברים, אין הוא יודע מה ההבדל בטעמם, בריחם ובתחושתם של הדברים. כל חמשת החושים שלו נתונים למטר בלתי פוסק של גירויים מיד עם יציאתו של התינוק מן הרחם לאוויר העולם. הלמידה באמצעות החושים מתרחשת מרגע זה ואילך ואינה חדלה לעולם.

קשה ביותר לגלות מה בדיוק מרגיש תינוק רך, משום שהוא אינו יכול לספר לנו על תחושותיו. החוקרים צריכים למצוא דרכים להערכת תגובות התינוק ללא שיתוף פעולה ישיר מצדו.

תכופות איננו יכולים לומר אלא זאת: תינוקות מגיבים בהנאה על סוגים מסוימים של גירויים תחושתיים, ומגלים סימני מצוקה בהיתקלם בסוגים אחרים של גירויים תחושתיים. תחושת המגע המדגימה דבר זה. אנו יודעים שתינוקות מגיבים בהנאה נינוחה על לחץ חמים, רך ובוטח, במיוחד בקדמת גופם. אנו יודעים שהם מגיבים בהילפתות על תחושת קיומו של חפץ מסוים בתוך אגרופיהם: אנו יודעים שהם מגיבים ברפלקסים של יניקה על מגע מלטף על חייהם. אך איננו יודעים מה בדיוק הם מרגישים כשמדגדגים את לחייהם, מלטפים אותן או מגרדים אותן.

הרחה וטעימה- אנו מניחים שתינוקות רכים ניחנו בחוש ריח, משום שאנו יודעים שיש להם חוש טעם, ושני החושים קשורים זה בזה. אך אי אפשר לערוך ניסויים בהבחנת התינוק בהבדלים שבין הריחות השונים. אם נגיש לאפו של התינוק חומר מעלה צחנה, או פרח המדיף ריח ניחוח, הוא לא יוכל לומר לנו, או להראות לנו אם הוא מבחין ביניהם, או איזה מהם הוא "מעדיף". עליו להמשיך לנשום אפילו אם כל נשימה מביאה עמה ריח דוחה. הוא אינו מסוגל עדיין לעצור את נשימתו בכוונה תחילה.

קל יותר לבחון את תגובתו של חוש הטעם של התינוק.טעמים מרים, חריפים או חומציים גורמים לתינוק שיעווה את פניו, יסב את ראשו ויבכה. הוא מסוגל גם להבחין במדויק בין מים זכים, מים מומתקים מעט ומים מתוקים עד מאוד. אנו יודעים זאת בבטחה, שכן בשעה שהוא מוצץ בקבוק המכיל מים זכים, מים מומתקים רק מעט או מים מתוקים עד מאוד, ימצוץ ממושכות וביתר עוצמה ככל שתגדל המתיקות. אין פלא שכה קשה למנוע ילדים גדולים באכילה מופרזת של ממתקים.  עם זאת, אפשר להרגיל את התינוק לשתות מים ללא סוכר, ובכך לסייע לריסון תשוקתו לצרוך כמויות גדולות של דברים מתוקים בתקופה מאוחרת יותר.

שמיעה והפקת קולות – הצלילים הרצוניים היחידים שמשמיע תינוקכם בימיו הראשונים הם צלילי בכיו. אפשר שנדמה לכם שכל צלילי הבכי זהים, אך למעשה יש מגוון של צלילי בכי שונים, המייצגים מצבי רגש שונים. בין שנראה לכם שאתם יכולים להבדיל בשמיעה בין סוג בכי אחד למשנהו ובין שלא, כמעט לבטח תתברר לכם שאתם מגיבים באורך שונה לכל סוג בכי – כאשר מנתחים את טיפוסי הבכי בספקטוגרף של צלילים, אפשר לראות בפועל ממש את ההבדלים ביניהם  – הבדלי נימה, משך וקצב.

לבכיו של תינוק הנובע מכאב יש עוצמה וקצב המיוחדים לו. האינסטינקט יורה לכם לרוץ אל התינוק במהירות הבזק בהישמע בכי זה. בכי מתוך רעב הוא שונה בתכלית. יש לו תפוסי צליל והפוגה המיוחדים לו, שהם זהים בכל התינוקות אך שונים בתכלית מסוגי בכיו האחרים של תינוקכם. אם את מניקה, עשוי אותו בכי לעורר בשדייך את הרפלקס השחרור וחלבך יתחיל לזרום או לפני שתגיעי אל התינוק. אם אתם מאכילים את התינוק מבקבוק, יש להניח שבכי זה יביאכם אל המטבח, בכדי להתחיל לחמם את הבקבוק. במקרה זה, מכל מקום, למרות שאינכם מפקפקים בכך שתינוקכם זקוק לכם, לא תרגישו אותה בהילות שמעורר בכם הבכי הנובע מכאב.

גם לפחדו של התינוק יש צליל משלו. לבכי מתוך פחד יש צליל של יאוש מוחלט ואפשר לומר עליו "מדבק": שתגיעו לתינוקכם יהיה דופקכם מהיר ביותר ואדרנלין יופרש לתוך דמכם: אתם תהיו מוכנים להילחם בכל סכנה כדי להגן עליו. כשיגיע לגיל ארבעה שבועות בערך, יתחיל תינוקכם להפיק צלילים אחרים, נוסף על הבכי. הוא ישמיע רעשי גרגור קטנים כשיהיה רגוע לאחר אכילתו וצלילים מתוחים ויבבניים כאשר יתחיל לבכות מרעב. הוא מתקדם לעבר השלב הבא בתקשורת.

הקשבה – תינוקות מסוגלים לשמוע למן רגע לידתם, ואפשר ביכולתם לחוש ברטט של צלילים עוד בהיותם ברחם. לאחר הלידה הם מגיבים בהנאה רגוע לשמע הקלטות של צלילי פעימות ליבו של אדם, שעמן חיו קודם לכן. צלילים עזים ופתאומיים מקפיצים את התינוק. ככל שיהיה הצליל עז יותר, כך תהיה תגובתו נמרצת יותר. קול רם מתגלגל יפריע לו הרבה פחות מן הצליל שמשמיעה צלחת המתנפצת אל הרצפה. וכשם שהוא סולד מצלילים כגון אלה, כך הוא נהנה (או לפחות נרגע) מצלילים קצביים, החוזרים על עצמם. הוא ייהנה ממוזיקה שתשמיעו באוזניו, אך בה במידה ייהנה מצלילי הקשה קצובה על תוף, או מזמזומו של שואב האבק המשמיע את קולו המונוטוני בעת שמפעילים אותו: לפחות כך נראה לנו הדבר. ברור, עם כן, שהתינוק שומע את כל הצלילים שסביבו. אבל הוא מקשיב, מתוך התרכזות  רק לקולותיהם של בני האדם. ההתעניינות בקולות אנוש ובצלילים דומים להם טבועה בו מלכתחילה. הוא בנוי לכך – לתת את דעתו על הקולות שמשמיעם אלה שעצם קיומו תלוי בהם.

ייתכן שלא תבחינו, באותם שבועות ראשונים ( אלה עם כן תקדישו לכך תשומת לב מיוחדת), עד כמה נהנה תינוקכם מקולכם. בשלב זה אין קשר בין מערכות הראיה וההקשבה שלו: המקשיב מבלי לחפש את מקור הקול שהוא שומע, ולעיתים קרובות יאזין לקולכם מבלי להביט בכם. אך אם תתבוננו בו היטב, תבחינו בתגובותיו לקולכם האהוב. אם הוא בוכה, הוא עשוי להפסיק את בכיו אם תתקרבו אל מיטתו תוך כדי דיבור. הוא אינו צריך לראות אתכם קודם לכן, או לחוש במגעכם. אם הוא שוכב בשקט כאשר אתם מתחילים לדבר אליו, יתחיל לנוע בהתרגשות. אם הוא בועט ברגליו יפסיק ויקפיא את תנועותיו, ברכזו את תשומת לבו בקולכם. יחלוף זמן רב בטרם יוכל תינוקכם להבין את תוכן דיבורכם, אך למן ימי חייו הראשוניים יגיב לנימה מבצבצת בקולכם. אם תדברו אליו ברוך, יגיב בהנאה, אך אם תגערו בילד מבוגר יותר בשעה שאתם מטפלים בתינוק, יש להניח שיבכה, ואם יביאכם דבר מה לדי כך שתצעקו מתוך פחד בשעה שאתם מחזיקים בו, ייתקף מיד בפאניקה. מובן שהוא מגיב על הנימה הנשמעת בקולכם וכן על הבעות הפנים הנלוות להשמעתו, ולא על משמעות הדברים שמביעה כל זה.

הסתכלות- תינוקות מסוגלים לראות, בבירור ותוך הבחנה בפרטים, מאז יום היוולדם. אם נדמה לכם שתינוקכם מבלה חלק ניכר משעות היום בבהייה בחלל או בהסתכלות בחלון מואר, אן בווילון מתנפנף, אין זה משום שאינו מסוגל לראות דברים ביתר פירוט, אלא משום שאינכם שמים שום דבר אחר בתחום ראייתו. טווח ההתקדמות של תינוקות רכים הוא קצר מאוד.

עיניו של תינוק רך פועלות בדומה למצלמה מן הישנות והעתיקות, שמיקודה קבוע, בלא אפשרת לשנותו. טווח המיקוד של עיניו הוא כ-20-25 ס"מ. עד למרחק זה הוא יכול לראות בבירור, אך עצמים מרוחקים יותר נראים לו מטושטשים. אם הוא שוכב במיטתו מבלי שיהיה לו דבר להתבונן בו הטווח המיקוד שלו, יביט אל חלל החדר,בכל דבר שיוכל להבחן בו. הוא מסוגל לראות שני דברים- אור ותנועה (כידוע לכל אדם קצר רואי). אם, לאור מידה זה, תניחו בכוונת תחילה כל מיני דברים במרחק שיאפשר לתינוקכם לראותם בבירור, "יבחר" לשים לב לגירויים מעודנים יותר מאשר אור או תנועה. תוכלו לבחון את העדפותיו ע"י החזקה צמדי עצמים במרחק שבו יוכל להביט בהם הוא יביט ברעשן צעצוע אדום אם לא יהיה דבר אחר בטווח ראייתו, אך אם תוסיפו דף נייר שעליו נדפס דגם מורכב בשחור- לבן, יסב את תשומת ליבו אליו. הוא יביט בקובייה פשוטה, אך אם תוסיפו צורה מורכבת יותר, כגון מסננת תה, יסב אליה את מבטו. הוא בנוי באופן שתשומת ליבו תהיה נתונה לדגמים ולצורות מורכבות, שכן מצפה לו עולם חזותי מורכב. טווח המיקוד הקבוע שלו אינו מיקרי: זהו בדיוק המרחק המפריד בין פניו לפניכם בשעה שאתם אוחזים בו ומדברים אליו, או כאשר את מניקה אותו. בדיוק כפי שחשוב מכול שיאזין לקולות אדם, כן חשוב מכול שיראה קלסתרי פנים אנושיים, והוא מתוכנת בטבע ברייתו להתבונן בהם בתשומת לב כל אימת שתהא לו הזדמנות לעשות זאת. אפשר אף שטשטושם של עצמים מרוחקים יותר מסייע להתפתחותו, שכן הוא מביא ליידי כך שהתרכז בפני הוריו, החיוניים לקיומו, מבלי שדעתו תוסח מעצמים אחרים.

תינוקות רכים אינם יודעים ש"אנשים" הם אנשים, ולכן אין תינוקכם יכול לדעת, בשעה שהוא מתבונן בפניכם, שהוא מתבונן בכם. הוא פשוט מעניק את מלואו תשומת ליבו החזותית לכל קלסתר פנים, או לכל דבר דמוי קלסתר פנים. אמות המידה שלו לגבי גירויים חזותיים שהם דמויי קלסתר פנים נחקרו בפרוטרוט. במחקרים אלה התברר, שאם לעצם או תמונה מסוימת יש קווי מתאר של שיער, עיניים, פה וקו מתאר של סנטר, יגיב אליהם התינוק כאלו היו קלסתר פנים. אם תתבוננו היטב בעיניו תראו שהוא מתחיל לראות מלמעלה, מרפרף על קו השיער, מוריד את מבטו לאטו כלפי מטה, אל קו הסנטר, ואז שב אל העיניים. ברגע שהוא מביט בעיניים שבציור, ימשיך להביט בהם זמן ארוך יותר משהביט בכל פרט אחר. אומנם מעניין לנסות תגובה זו ע"י הצגת רישום פשוט של קלסתר פנים, או בלון שמצויר עליו קלסתר פנים בפני תינוקכם, אך ההסתכלות בפנים אמיתיים חשובה לו הרבה יותר. לאחר שלמד להתבונן בפנים שונים תזכו בגמולכם על כך שהנחתם לו בסבלנות להתבונן בפניכם שלכם.

יום אחד תסתיים אותה התבוננות דקדקנית כרגיל- בסקירת עיניכם, אך תגיע לשיאה במחווה האמיתית הראשונה שלו כלפי העולם החיצון, שאותו אתם מייצגים. היא תסתיים בחיוכו הראשון.